מבזק מס מספר 225 - 18.10.2007

ביום 8 באוקטובר 2007 התקבל בכנסת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מספר 159), התשס"ח-2007, ובו אושרה הצעת החוק מטעם הממשלה לפיה תשלום המס בגין הכנסות מדמי שכירות מהשכרת דירה המשמשת למגורים בישראל לנישומים הבוחרים להחיל בעניינם את הוראות סעיף 122 לפקודה (מס בשיעור של 10% על ההכנסה ללא זכות לקיזוז הוצאות, כאמור בסעיף 122 לפקודה), יהא תוך 30 יום מתום שנת המס. זאת, במקום הוראות הסעיף שהיו עד עתה לפיו נישום המבקש לחסות תחת הוראת סעיף 122, ישלם מקדמת מס בשיעור 10% מהמחזור, תוך 30 יום מיום קבלת הכנסות שכר הדירה.

לעניין זה, ראו מבזק מס מספר 213 שפורסם ביום 12.7.2007, בו דנו בהצעת החוק.

תחולת התיקון הינה רטרואקטיבית ותחול על הכנסות מדמי שכירות אשר הופקו בשנת המס 2007 ואילך.

עם זאת, התיקון יחול גם על הכנסות שהופקו בשנת המס 2006, ובתנאי שהמס ישולם בתוך 30 יום מיום "תחילתו" של התיקון (כלומר עד ליום 14.11.2007), ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום  31.12.06.

לפרטים נוספים בנושא זה ניתן לפנות לישי חיבה, רו"ח, ממשרדנו.

ביום 8 באוקטובר 2007 התקבל בכנסת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מספר 159), התשס"ח-2007, ובו אושרה הצעת החוק מטעם הממשלה לפיה תשלום המס בגין הכנסות מדמי שכירות מהשכרת דירה המשמשת למגורים בישראל לנישומים הבוחרים להחיל בעניינם את הוראות סעיף 122 לפקודה (מס בשיעור של 10% על ההכנסה ללא זכות לקיזוז הוצאות, כאמור בסעיף 122 לפקודה), יהא תוך 30 יום מתום שנת המס. זאת, במקום הוראות הסעיף שהיו עד עתה לפיו נישום המבקש לחסות תחת הוראת סעיף 122, ישלם מקדמת מס בשיעור 10% מהמחזור, תוך 30 יום מיום קבלת הכנסות שכר הדירה.

לעניין זה, ראו מבזק מס מספר 213 שפורסם ביום 12.7.2007, בו דנו בהצעת החוק.

תחולת התיקון הינה רטרואקטיבית ותחול על הכנסות מדמי שכירות אשר הופקו בשנת המס 2007 ואילך.

עם זאת, התיקון יחול גם על הכנסות שהופקו בשנת המס 2006, ובתנאי שהמס ישולם בתוך 30 יום מיום "תחילתו" של התיקון (כלומר עד ליום 14.11.2007), ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום  31.12.06.

לפרטים נוספים בנושא זה ניתן לפנות לישי חיבה, רו"ח, ממשרדנו.

ביום 17 לאוקטובר 2007 פורסם באתר האינטרנט של רשות המיסים טופס 1385 – "הצהרה על עסקאות בינלאומיות כמשמעותן בסעיף 85א לפקודת מס הכנסה". כזכור, סעיף 85א' לפקודה עוסק בשאלת השווי של עסקה שהיא עסקה בין-לאומית אשר בין הצדדים לה שוררים יחסים מיוחדים והדרך להתחקות אחר שווי השוק לעסקה זו. הסעיף דורש לעשות זאת באמצעות הגשת עבודת חקר לפקיד השומה.

 במבזקי מס מספר 178 – 181 דנו בהרחבה בדרישות החוק ותקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ז-2006 שיצאו מכוח סעיף 85א' לפקודה.

על פניו נראה, כי הטופס מהווה נספח לדו"ח השנתי ודורש לכלול פרטים לגבי עסקאות עם צדדים קשורים בחו"ל ובכללם מספר העסקה, האם היא חד-פעמית, תיאורה (האם מדובר בהעברת נכס או בשירות, וכן מהו תחום הפעילות), פרטי הצדדים לעסקה, מקום מושבו של הצד הקשור ומחיר העסקה. הטופס כולל הצהרה כי העסקה עם הצדדים

הקשורים בחו"ל נערכה בהתאם לתנאי השוק.

 אנו מעלים תהיות לגבי החובה להגיש לפקיד השומה את הטופס לגבי עסקאות שנעשו במהלך שנת 2006. מכל מקום, במידה ויקבע כי ישנו צורך לצרף את הנספח לדוח השנתי לשנת המס 2006 כאמור, הרי שלדעתנו, יש לכלול בו אך ורק עסקאות שנעשו לאחר כניסתם לתוקף של סעיף 85א' לפקודה והתקנות מכוחו, קרי לאחר ה- 5.11.2006.

לדעתנו, טוב תעשה רשות המיסים אם תצא בקרוב בהודעת הבהרה לגבי הצורך בהגשת טופס זה לפקידי השומה לגבי עסקאות שנעשו במהלך שנת 2006, הן אלו שנעשו לפני מועד כניסתו לתוקף של סעיף 85א' לפקודה והן לאחריו.

(נציין כי משום מה, בעת כתיבת שורות אלה ההודעה בדבר פרסום הטופס, והטופס עצמו, נעלמו מאתר רשות המיסים.).

לפרטים נוספים ניתן לפנות לגדי אלימי, רו"ח (עו"ד), או לחגי אלמקייס, רו"ח (משפטן), ממשרדנו.

בתאריך 15.10.2007 פורסמה הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה לשנת 2008. בחוק מוצעים מספר תיקוני חקיקה משמעותיים, בין היתר, בתחום המיסוי בכלל (הרחבת מדרגות מס רכישה; ביטול מס מכירה; הגדלת שיעורי מס היסטוריים; ביטול מס מעסיקים וכד') ובתחום הביטוח הלאומי בפרט. במאמר זה נדון בעקרי התיקונים המוצעים בחוק הביטוח הלאומי, וקשורים בחובת תשלום דמי הביטוח (דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, גם יחד).

1.  תקנות 14 ו– 15 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 (להלן: התקנות) קובעות:

כאשר עיקר הכנסתו של מבוטח שהינו "עובד" (שכיר) ואינו גם "עובד עצמאי" הינה מעסק (כולל חקלאות) או ממשלח יד,  או כאשר עיקר הכנסתו של "עובד" שאינו גם "עובד עצמאי" הינה  ממשכורת, יהיו הכנסותיו הפסיביות פטורות מתשלום דמי ביטוח, כאמור בתקנות 14 ו- 15 לתקנות.

(אם אינן עיקר – ההכנסות הפסיביות – יחויבו).

בתקנות האמורות אין התייחסות למצב, שבו למבוטח יש מקורות הכנסה גם כעובד שכיר, גם  כעובד עצמאי ובנוסף יש לו הכנסות פאסיביות בו זמנית. מכאן כי, הכנסותיו הפסיביות של מבוטח זה יהיו פטורות מדמי ביטוח.

לאור האמור לעיל, מוצע להוסיף סעיף 371(ב) לחוק הביטוח הלאומי שיסייג את האמור לעיל, כך שדמי הביטוח ישולמו על ידי מבוטח שהוא עובד שכיר ו/או "עובד עצמאי" גם על הכנסתו האחרת, גם אם ההכנסה האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו. הכנסה אחרת – היא הכנסה מהמקורות המנויים בסעיף 2 לפקודה, אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד שכיר ו/או כ"עובד עצמאי". כלומר מבוטח כזה ישלם דמי ביטוח גם על הכנסותיו הפסיביות. (מובן כי אין האמור חל על הכנסות פסיביות שניתן להן פטור ספציפי מדמי ביטוח בחוק: שכ"ד למגורים לפי סעיף 122 לפקודה, הכנסות שוק ההון וכד').

(בכל אופן מוצע לפטור מתשלום דמי ביטוח הכנסה פסיבית שאינה עולה על סכום זניח של כ- 4,000 ₪ לשנה).

2.  הוספת סעיף 373א. לחוק הביטוח הלאומי – מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח

בחברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה לפי סעיפים 64 עד 64א1 לפקודה, בהתאמה, רואים את הכנסותיהן והוצאותיהן או את הכנסתן החייבת (בנסיבות כל סעיף), כחייבות במס בידי בעלי המניות (כולם או "חלקם"), ואילו רווחים שחולקו לבעלי המניות מהחברות, יראום כאילו לא חולקו.

כך הדבר בפקודת מס הכנסה. אלא שלעניין חבותם של בעלי המניות בדמי ביטוח לאומי, נקבעה הלכה בבית הדין הארצי לעבודה (ברק יוסף ע"ע 1117/01 ואח'), כי הללו יחויבו בדמי ביטוח בשנת החלוקה בפועל בלבד.

כדי להתגבר על הלכה זו מוצע, להוסיף סעיף 373א' לחוק הבט"ל, שנועד להסדיר מועד מיוחד לתשלום דמי ביטוח בגין חברות אלו. כלומר, שנת הפקת ההכנסה החייבת בחברות אלו, תהא גם שנת חבותם בדמי ביטוח של בעלי המניות בגין רווחיהן, כאילו חולקו, גם אם טרם חולקו בפועל. והכול בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה (ובכפוף לתקרות).

3.  ביטול סעיף 351 (א) ו– (ה):

סעיפים אלה מעניקים פטור מדמי ביטוח לעובד על הכנסותיו האחרות בזמן שבעדו מגיעים לו מן המוסד לביטוח לאומי, דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה (ראה סעיף 343 לחוק הביטוח הלאומי), דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי (מגמלאות אלה מנוכים דמי ביטוח מגמלה).

מוצע לבטל את הפטור מדמי ביטוח הקבוע בסעיפים 351 (א) ו- (ה) לחוק הבט"ל לגבי הכנסות אחרות שיש למבוטח בזמן שבעדו מגיעות לו  אחת מהגמלאות שפורטו לעיל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לישי חיבה, רו"ח,  ממשרדנו.